ראובן הביט בתכנית העבודה החודשית שלו במבט מיואש. שוב לא עמד בלו"ז לו התחייב בפני מנהליו. זה היה סופו של החודש הראשון בתפקידו החדש כמנהל מחלקה והוא כבר רצה להציג הצלחות ולהתגאות בעמידה במטלות ניהוליות שהיו כרוכות בתפקידו.
כשנפגש שעה קודם לכן עם דני המנכ"ל שדרש בשלומו, סיפר לו באכזבה מהולה בחשש על כך. דני טפח על כתפו, קרץ ואמר לו: "בינתיים אני סולח… אני אצ'פר אותך בקורס שיעניק לך כלים לניהול זמן שיעזרו לך להתקדם במשימות. תוסיף כלים שכנראה חסרים לך ויהיה בסדר. דיר באלאק אם לא…".
בחלוף מספר חודשים לאחר שסיים את הקורס, ראובן הבין כי לא חל שינוי משמעותי בהתנהלותו וכי עדיין אינו מצליח לסיים משימות במועדן. "הקורס הזה לא עזר לי", חשב לעצמו, "אני צריך כלי אחר לניהול הזמן שלי". בצר לו, החליט החליט להתייעץ עם גדעון, קודמו בתפקיד, שהיה בכיר ומנוסה ממנו.
גדעון היה מושא הערצה ביכולתו ללהטט בין שלל המשימות ולעמוד בהן מאחר שידע לזקק במיומנות ובטבעיות את המטרה ולהחליט מה עליו לעשות כדי להגשימה. ראובן תהה האם מדובר בכשרון טבעי של גדעון המשולב במיומנויות שרכש או שמא הצליח למקסם תועלת מהכלים הניהוליים שרכש ואולי שילוב של כל אלה. מעבר לכך, הוא העריך את יכולתו של גדעון להגדיר בדיוק מרשים ובכנות מדהימה את ה"מקומות" בהם הוא מתקשה, לנתח את הסיבות ולהתמודד עמם, בלי לעשות לעצמו "הנחות".
"אם הייתי מציע לך פטנט מדהים שיזכיר לך את הלו"ז או יקפיץ לך בכל רגע נתון את המשימות שלך, זה היה עוזר?", שאל אותו גדעון, "האם יש משימות שעדיין היית מתעלם מהן או דוחה אותן? אולי תעצור לרגע ותחשוב למה אתה לא מצליח לעמוד בלו"ז? האם יש משימות שאתה דוחה בעקביות? מהן הסיבות לכך? מדוע אתה מתקשה בהן? תהיה ישר וכן עם עצמך כשתשיב על השאלות הללו, בלי קיצורי דרך. זה לא קל ואין פתרון קסם, אבל ממענה כן תוכל להתקדם ולהתמודד באמת עם שורש הדבר. רק אז יהיה טעם לבחון האם יש לך צורך בכלי ניהולי או בפיתרון אחר. אני לא מופתע שסט הכלים שצ'ופרת בהם לא סייע לך, כלי ניהולי יהיה אפקטיבי אם תשתמש בו ולא כשהוא משמש אותך לעקוף את הפערים האישיים שלך.".
ראובן התלבט לרגע: האם הוא מבזבז את זמנו? אולי הקורס שעבר לא היה טוב או מתאים? מה פתאם עכשיו לשבת, לחשוב, לחפש פערים אישיים? מה זו הפסיכולוגיה הזו? למי יש זמן לזה בשגרת היום המטורפת של מנהל? אבל בשל הערכתו לגדעון, שהוכיח שאצלו זה עובד, הוא החליט לנסות.
הוא פנה למאמן פרואקטיבי והחל לנתח אירועים שבהם לא עמד בלוחות הזמנים. מהר מאד גילה כי הוא נוטה להתחמק בעקביות ממשימות הכרוכות בדיאלוג עם העובדים. הוא לא אוהב את זה, הוא חושש שאינו טוב בזה, אין לו סבלנות והוא מנסה להמנע מהן. הוא הבין שזהו עקב אכילס שלו. הוא יכול לרכוש אינספור כלים ניהוליים אך עד שלא יכיר בקושי ויתמודד עמו, הוא לא יצלח את המשימות.
ההכרה בכך שעליו לצאת מאזור הנוחות ולהתמודד עם הקושי באינטראקציה ובדיאלוג עם העובדים לא היתה קלה. היה לו ברור כי הוא עומד בפני מסע לא פשוט עם הרבה מהמורות בדרך. הוא הבין שבמהלך המסע יצטרך להתעמת עם הקשיים שלו ולנתח את יכולותיו האישיות ואת הפערים האישיים שלו ולהבין מדוע הם מכשילים אותו בדרך לצליחת משימותיו. רק במהלך תהליך זה יוכל לבחון כלים ניהוליים שעשויים לסייע.
זהו מסע מרתק ותכליתי מאין כמוהו, מסע שראשיתו באיתור נקודות התורפה בסביבתך, והשגיאות שלך כאדם וכמנהל וסופו בהפיכתך למנהל טוב יותר, אפקטיבי ומצליח.