מהו גורם סיכון ומה הופך אותו למסוכן?
מה הקשר בין גורם סיכון, סיכון ותרחיש?
מהי נקודת תורפה ומהם מאפייניה?
כיצד מושגים אלה קשורים להתנהלות פרואקטיבית?
במאמר זה אציג מספר מושגים המהווים את התשתית המושגית העומדת בבסיס הגישה הפרואקטיבית. הכרת הקשר ביניהם תקל על הבנת הגישה ועל יישומה.
בחרתי להתמקד בביאור הגורם הסביבתי, המהווה, לצד הגורם האנושי, אחת מאבני היסוד המשמשות לבחינתהדינמיקה של תאונה או של תקלה.
איך מתפתחת תאונה?
כדי שתתפתח תאונה חייב להיות בסביבה גורם סיכון (HAZARD).
גורם הסיכון הינו גורם הנמצא בסביבה ועלול להוות מקור לסיכונים שונים. לדוגמא: שקע חשמלי הוא גורם סיכון למרות שאינו מוגדר על ידנו בדרך כלל כמסוכן.
כדי להבין את הסכנה הפוטנציאלית של גורם הסיכון יש להגדיר סיכון (Risk): כשאני מזהה ששקע חשמלי עלול לגרום להתחשמלות, אני מבין שהגורם הסביבתי הזה עלול ליצור מצב מסוכן.
אם נבין כיצד השקע החשמלי עלול לגרום להתחשמלות, נוכל להגדיר תרחיש המתאר את שרשרת אירועים שמקשרת את גורם הסיכון לסיכון.
נקודת תורפההיא גורם סביבתי המכיל את שלושת האלמנטים הללו: גורם סיכון, רמת סיכון ותרחיש שיתאר את הקשר ביניהם.
קל להבין זאת כשאנו מסתכלים החוצה על הסביבה ומה קורה אם נקודת התורפה נמצאת בנו? הרי גם אנו חלק מהסביבה ולא תמיד יש לנו שליטה על מעשינו והתנהגותנו. כשאין לנו שליטה על עצמנו, זיהינו עוד נקודת תורפה סביבתית שעלינו להתמודד איתה.
נקודת תורפה היא גורם סביבתי שיכול להכשיל אותנו, אבל יש דרך להתמודד איתו בהתנהגותנו.
למשל אדם רגזן הנוטה להתפרץ על אנשים שאינם מקבלים דבריו. אדם זה עלול לאבד שליטה ולהגיב בכעס, בצעקות ואף באלימות. כשהוא נוקט באלימות, מילולית או פיזית, הוא הופך לגורם סיכון והזעם האלים שלו הינו סיכון. כאשר מזהה אדם זה דפוס התנהגות קבוע, זוהתה נקודת תורפה: כל אימת שמישהו חולק על דעתו ומתנגד לו, עולה בו את חמתו לרמה שמקשה עליו לשלוט בעצמו והוא מתפרץ בצעקות ואולי מנופף בידיו ופוגע מעת לעת גם בגופו של השני. פעמים רבות הוא יצטער בדיעבד על ההתפרצות ויתנצל.
לא דומה המקרה הזה למקרה שהזעם שעלה בו הוביל לאלימות קשה או רצח. אותה נקודת תורפה, אם פוטנציאל הסיכון שלה הוא צעקות תוגדר על ידנו לפעמים כסבירה ואם היא עלולה להוביל לאלימות פיסית קשה נגדיר אותה כנקודת תורפה ברמת סיכון גבוהה.
רמת סיכון מוגדרת כמכפלת ההסתברות שהסיכון יתממש בדרגת החומרה שלו.
ניתן להמחיש זאת באמצעות חזרה בזמן ל10.9.2001, יממה לפני "אסון התאומים":
אילו שאלנו אנשי מקצוע או אזרחים פשוטים: "מה רמת הסיכון בתרחיש שמטוס יפגע במגדלי התאומים וימוטט אותם על יושביהם?"
התשובה שהיינו מקבלים: "סיכון זניח!"
הוא היה זניח כי במועד זה ההסתברות להתרחשותו נראתה נמוכה מאד. ולמרות שדרגת החומרה של סיכון זה גבוהה מאד, מכפלת דרגת החומרה הגבוהה בהסתברות אפסית מניבה רמת סיכון אפסית (מכפלה שכידוע לנו השתנתה יממה מאוחר יותר).
המחשה נוספת, הפוכה, ניתן למצוא בדוגמא יומיומית: רמת הסיכון שברכיבת ילד בן חמש על אופניו נחשבת נמוכה למרות שהסבירות שהילד ייפול גבוהה. מאחר שרמת החומרה שבנפילה שכזו אינה מוערכת כגבוהה, נאפשר לילד לרכוב על אופניו.
משזוהתה נקודת תורפה, שומה עלינו לפעול למניעת התרחיש, שהרי אם לא נעשה זאת, ניקלע למצב מסוכן.
הפעולה שנידרש לה תהיה בהתנהגותנו: אם זיהיתי את עצמי רגזן חסר שליטה, אולי אלמד לזהות את הזעם הגואה, ואצא לשתות מים ולהירגע. לא אאפשר לאלימות שבי להתפרץ.
אם זיהיתי שילדי אינו שולט עדיין באופניים, אתקין לו גלגלי עזר, ארוץ לידו כדי לתמוך אותו, וארכיב לו קסדה ומגנים שימזערו את הנזק בנפילה.
אם זיהיתי שהתרחיש לטרוריסטים שישתמשו במטוס מסחרי לביצוע פיגוע התאבדות הוא אפשרי, אפעל לקיום בדיקות קפדניות של הנוסעים הנכנסים למטוסים. ומה קורה אם אין דרך למנוע בהתנהגותנו את התרחיש?
כאשר לא ניתן למנוע את מימוש התרחיש נקודת התורפה תוגדר כמפגע שיש להסירו מייד.
כך לדוגמא אדם הנוסע בדרך לים המלח ולפתע נפער בולען לפניו. אין דרך למנוע את התאונה האיומה של צניחת הרכב לתוך הבולען, תאונה שעלולה להיות קטלנית. הבולען הוא מפגע ואינו מוגדר עוד כנקודת תורפה. יש לחסום את הכביש ולמנוע מעבר מכוניות בו.
אם אינני מצליח לשלוט בכעסי, ולא לפתח מודעות עצמית ולזהות את הכעס לפני שהפך לבלתי נשלט, עלי להתאשפז, ליטול תרופות פסיכיאטריות ולנטרל את הפצצה המתקתקת שהפכתי להיות. הפכתי למפגע.
אם הילד אינו מפתח שליטה באופניים, נופל שוב ושוב ואני מבין שאם ימשיך יפגע בעצמו ובאחרים בצורה חמורה, אשלח אותו לבדיקות שיגלו אולי בעיה נוירולוגית כלשהי, ובכל מקרה יאלץ הילד לוותר על הרכיבה.
לסיכום:
נקודת תורפה הינה גורם סביבתי שאין לי שליטה עליו, העלול לשבש את מה שאני רוצה שיקרה ועלול לגרום לתקלה, לתאונה וכדומה. גם מפגע עונה במדוייק על הגדרה זו, אלא שבנקודת תורפה קיימת פעולה שיכול אדם לנקוט שתמנע את היתכנות התרחיש או תקטין חומרתו ובמפגע אין דרך התנהגותית להתמודד מולו.